צמצום מפגעי זיהום האוויר 

חוק אוויר נקי נועד להסדיר את הטיפול בגורמי זיהום האוויר השונים, תוך הכנסתם למסגרת חוקית אחת. בכך הוסדר לאחר שנים נושא הסמכות והאחריות למניעת מפגעי זיהום האוויר שהיו מפוזרים בין גורמי ממשל שונים. החוק הסמיך את המשרד לאיכות הסביבה כגורם המוביל מבחינת האחריות והסמכויות במניעת מפגעי זיהום אוויר. כך גם הוסדר נושא האינטרסים השונים בעניין זיהום האוויר, למטרייה אחת בעלת זהות אינטרסנטית למניעת מפגעי זיהום אוויר.

על פי חוק אוויר נקי, מטרתו הינה "להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, והכול לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חיים של בני אדם, ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם…"

עיקרי חוק אוויר נקי והנושאים המטופלים על ידו-

1. קביעת 3 סוגי ערכים מרביים לזיהום אוויר:

א. ערכי יעד המבוססים על נתונים בריאותיים מארגון הבריאות העולמי ומשמשים לצרכי תכנון.

ב. ערכי סביבה המבוססים על ערכי הבריאות אך לוקחים בחשבון את יכולת היישום (מבחינה טכנית, מדעית וכלכלית)

ג. ערכי התרעה שחריגה מהם פרושה סיכון מיידי לבריאות, ויש להתריע עליהם בפני האוכלוסייה כאשר מתקרבים או חורגים מהם.

2. איחוד מערכי ניטור האוויר למערך אחיד, פרסום הנתונים לציבור בצורה שקופה, תוך מתן תחזיות. בנוסף מתן האפשרות למשרד להגנת הסביבה להורות על הקמת והפעלת מערכי ניטור לגורמים פרטיים וממשלתיים על פי הצורך.

3. ניתנה לרשויות המקומיות הסמכות לפעול להפחתת זיהום האוויר הנגרם בתחומן, ובנוסף ניתנה סמכות למשרד להגנת הסביבה להורות לרשויות להכין ולבצע תוכנית להפחתת זיהום האוויר בתחומן על פי חוק אוויר נקי.

4. היתר פליטה – לכל המפעלים שהוגדרו בתוספת השלישית לחוק תהיה החובה להצטייד ב היתר פליטה כתנאי להמשך פעילותם, ותהיה עליהם החובה לחדשו כל 7 שנים. הבקשה להיתר הפליטה מורכבת מסקרים שונים, בינהם סקר תהליכים, סקר פליטות, סקרי סביבה, סקרי עמידה מול BAT (Best Available Technology) ועוד. תאריכי היעד להגשת הבקשות להיתרי הפליטה נפרסו על פני חמש שנים על פי הסקטורים השונים בתעשייה, בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה.

5. מתן סמכות למשרד להגנת הסביבה לקביעת תקני פליטה לכלי רכב, בשונה מהסמכות שהייתה נתונה בידי משרד התחבורה. בנוסף הוטלה החובה על יבואני כלי רכב לפרסם את רמות זיהום האוויר של כלי הרכב בעת פרסומו במדיות השונות.

6. מתן סמכות למשרד להגנת הסביבה לקבוע הוראות ותקנים עבור מוצרי דלק, בשונה מהסמכות החלקית שהייתה בעבר בידי משרד התשתיות.

7. המשרד להגנת הסביבה הוסמך לתת הוראות אישיות לכל גוף העלול לזהם את האוויר.

8. הרחבת סמכויות פיקוח ואכיפה, תוך מתן אמות מידה חדשות, לדוגמא, כניסה לכל אתר שעלול לגרום לזיהום, חקירת הפעילות המתבצעת בו שעלולה לגרום לזיהום אוויר, וכן איסור המשך הפעילות במתקן שאינו עומד בדרישות על פי החוק.

9. סמכות להטיל עיצומים כספיים, קנסות ועונשי מאסר (עד שלוש שנים) על מפרי האמור בחוק הגורמים לזיהום אוויר.

10. אפשרות להגיש תביעות אזרחיות כנגד מזהמים.

לסיכום, חוק אוויר נקי הרחיב את סמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה, ובנוסף נתן לו כלים ממשיים להתמודד עם מפירי החוק. למשרד להגנת הסביבה הסמכות והאחריות הבלעדית למניעת זיהום האוויר. עוד ניתן לראות שהאחריות הוטלה גם לפתחם של מפעלי התעשייה והרשויות המקומיות, תוך שהן כפופות לביקורת והוראות של המשרד להגנת הסביבה.

לפרטים נוספים על שירותי החברה תוכלו ליצור עמנו קשר, לנוחיותכם, צרפנו מידע שימושי על חוק אוויר נקי.




Show Buttons
Hide Buttons