סקרי ריח
למניעת מפגעי ריח
גזים הנפלטים ממקורות פליטה שונים כדוגמת תהליכי ייצור תעשייתיים, מתקנים לטיפול בשפכים, כלי רכב, משק החי והצומח, פעילות מסחרית (מסעדות תחנות דלק וכד’) עלולים להוות מקור למפגעי ריח.
ריח עלול להוות מפגע אם עוצמתו, תדירותו ופרק זמן הימצאותו הם כאלה, שעלולים לגרום לציבור תופעות בריאותיות שליליות, נזק לרווחתם או עלולים להפריע לאדם ליהנות מחייו, רכושו ו/או עיסוקו. נושא הריח בחקיקה נדון בחוק למניעת מפגעים, התשכ”א- 1961: “לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי-סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת-מקום או לעוברים ושבים”. תיקון שבוצע לחוק אף מוסיף: “כל רשיון על פי חוק רישוי עסקים, התשכ”ח-1968, או רישיון אחר הנדרש על פי כל חיקוק לניהול מפעל, יראוהו כאילו הוא מותנה בקיום הוראות חוק זה.”
על מנת לקבוע האם קיימת פליטת ריח מבית העסק, על בעל העסק יהיה לבצע סקר ריח, באופן יזום או על פי הוראת הרשויות הממונות.
סקר ריח מבוצע על פי ההנחיות שבמדריך לטיפול במפגעי ריח (יוני 2013) של האגף לאיכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה.
בשנים האחרונות קיימת שיטה סטנדרטית (EN-13725) לכימות ריחות ממקורות ריח, ונעשה שימוש ביחידת מידה אחידה, ‘יחידת ריח’ (ODOUR UNIT- OU), על פיה ניתן למדוד את ריכוז וקצב פליטת הריח ממקור הריח.
הדיגום מבוצע על ידי חברת דיגום מוסמכת לביצוע מדידות ריח בשיטה אולפקטומטרית.
לאחר ביצוע הסקר, וקבלת תוצאות, נדרש להכין מודל פיזור על מנת לקבוע את ריכוזי הריח הצפויים בסביבה כתוצאה מפעילות העסק. בהתאם לתוצאות המודל תתקבל מסקנה לגבי השפעת העסק על סביבתו.
מידע נוסף:
